<h1>ארחות חיים הלכ' ברכות סימן ס"ב</h1>
<h2>דף כט:</h2>
היוצא לדרך אומר ירמי"א שתוליכנו לשלום וכו' וכתב הר"ם נ"ע שאם רוצה ללכת ד' מילין בספינה שיתפלל תפלה זו פחות מכאן אל יתפלל אותה ואם יש לו ללכת פרסה ושכח לאומרה יכול לאומרה עד פרסה. ויתפלל אותה מעומד ובתוך פרסה יתפלל אותה ויחתום ולאחר פרסה יתפלל אותה ואל יחתום ע"כ. וי"מ עד כמה ירצה ללכת ויתחייב בברכה זו עד פרסה הא פחו' מפרסה אל יתפלל אותה. ושאלו תלמידיו אל הר"ם נ"ע למה תפלת הדרך חותמת בברוך ואינה פותחת בברוך ואמר שהוא סומך אותה לעולם לא' מהברכו' דאשר נתן לשכוי. וביאר עוד אדם ההולך חוץ לעיר אינו צריך להתפלל תפלה זו כי אם פעם אחת בתחלת היום ואפי' ינוח בעיר באמצע הדרך שעה א' כשיוצא משם אינו צריך להתפלל תפלת הדרך פעם אחרת עכ"ל. והר' יצחק בעל המנהל כתב אבל אם דעתו ללון בעיר ואח"כ נמלך ויצא ממנו לעבור חוצה לה או לשוב לביתו צריך לחזור ולהתפלל אותה פעם אחרת. והרשב"א ז"ל כתב שמתפלל תפלה אפילו מהלך וברכה זו היא מהברכות שאינן פותחות בברוך אע"פי שאינן סמוכות. ההולך במקום סכנה מתפלל תפלה קצרה צרכי עמך ישראל מרובין וכו'. ועוד יש תפלה אחרת הנקראת תפלת הדרך והיא הביננו ה' אלקינו ודיני אלו הב' תפלות מפורשים בהל' תפלה.
